אחת הטעויות הנפוצות ביותר ביחס למושג "אינטליגנציה רגשית" היא להיות "נחמדים". זה לא, ואי הבנה של זה עלולה לגרום צרות לאנשים.
לעיתים, מנכ"לים מתנהלים לא נכון מול עובדיהם, בין אם נמנעים מעימותים מולם וכך פוגעים בפרודוקטיביות של הארגון או לחילופין לא מייחסים חשיבות לתחושותיהם.
לפעמים כשמישהו מספר דברים טובים על עמיתו ואומר שהוא נחמד, כנראה הדבר הראשון שתחשבו הוא שנעים לעבוד איתו. אומנם גישה זו יכולה לטשטש גבולות עדינים יותר. השאלה למי האדם נחמד? רק לעמיתים? למי שמעליכם? האם היחס שלכם שונה מאדם לאדם?
מן הצד השני, במיוחד בהקשרים עסקיים, יש גם מי שמפרש "נחמדות" כתכונה נמוכה, המאפשרת להימנע מעימותים, ולכן ניתן לתמרן אותו בקלות. למה שתרצו לעבוד על בניית אינטליגנציה רגשית אם זה אומר שאנשים הולכים לדרוך עליכם? או לחילופין, אם אתם אחראים על עיצוב הפיתוח עבור האנשים שלכם, למה שתרצו ליצור חברה של אנשים "נחמדים"? לא הגיוני יותר שתעדיפו ליצור חברה של אנשים "חזקים"?
למעשה, פיתוח מיומנות בכל אחד מארבעת מרכיבי האינטליגנציה הרגשית מאפשרת לכם לנהל עימות כשצריך, ולעשות זאת בצורה פרודוקטיבית יותר. הרכיבים הללו הם: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית וניהול מערכת יחסים. אף אחד מהם לא עולה בקנה אחד עם "נחמדות".
שליטה בדחפים
אם אתם מודאגים מכך שידרכו עליכם, אתם עלולים לטעות ולפרוק את הכעס שלכם על האנשים המעורבים ולהחמיר את המצב. אם אתם באמת שונאים עימותים, אתם עשויים להימנע מהם לחלוטין. אינטליגנציה רגשית מספקת דרך ביניים בין הקצוות הללו. ומאפשרת לכם לנהל שיח בצורה בונה, מאפשרת לכם לדעת מה להגיד ומתי ולהסתכל על התמונה הרחבה יותר.
מודעות עצמית וניהול עצמי יאפשרו לכם לשלוט בדחפים הראשוניים שלכם או בכל חרדה שתהיה לכם סביב שיחה כזו. תחושת אמפתיה מאוד מפותחת – שהיא חלק מהמודעות החברתית – תאפשר לכם לראות את המצב מנקודת המבט של האחר, כך שתוכלו להציג בפניו את הטיעון שלכם בצורה שתגרום לו להרגיש נשמע, או לכל הפחות להתכתב עם האינטרסים שלו. טיפול בקונפליקט הוא חלק חשוב בניהול מערכות יחסים.
הסכנה בתמרון אנשים באמצעות אמפתיה
לצד היתרונות של האינטליגנציה הרגשית, ייתכן גם שאנשים מסוימים יהיו אסטרטגיים מדי בגישתם, וינסו לנהל את הרגשות של הסובבים שלהם. מצב זה יכול להפוך לבעיה באופן מידי.
למה? תחשבו על אמפתיה. ישנם שלושה סוגים שונים של אמפתיה, השוכנים בחלקים שונים של המוח: קוגניטיבי: אנחנו יודעים את הצורה בה אתה חושב. רגשי: אנחנו יודעים איך אתה מרגיש. ואמפתיה: אכפת לנו מאיך שאתה חושב, מאיך שאתה מרגיש ובעיקרון ממך.
נניח שאתם ממש טובים בשניים הראשונים, אבל לא בשלישי. ניתן להשתמש בהם בקלות כדי לתמרן אנשים. ניתן לזהות את זה אצל בוסים רבים בעלי הישגיות יתר וסטנדרטים אישיים גבוהים של מצוינות. הם נהדרים בלדחוף אנשים לעמוד ביעדים קצרי טווח – הם מתקשרים היטב בגלל האמפתיה הקוגניטיבית שלהם, ויודעים שלמילים שלהם יש משקל אצל העובדים בגלל האמפתיה הרגשית שלהם.
אולם, בגלל שחסרה להם דאגה אמפתית, לא אכפת להם באמת מה הם מרגישים. לא רק שגישה זו שגויה מבחינה מוסרית, אלא היא גם יכולה להוביל לתשישות רגשית ושחיקה של העובדים, מהר מאוד תישארו בלי עובדים.
ולמה לכם?
בשורה התחתונה, אינטליגנציה רגשית אינה פירושה פשוט להיות "נחמד". גישה זו מונעת ממנהיגים לנהל שיחות עוצמתיות ופרודוקטיביות שבונות את יכולתם להשפיע ולהוביל בכל מערכות היחסים שלהם.
ולמה אנחנו מדברים על זה? כי בעולם כל כך משתנה שכלום כבר לא מובן, לנו כבני אדם נשאר לנו רק היכולת להתחבר לרגשות הגבוהים שלנו, ולדעת שלהיות מנכ״לים/סמנכ״לים בעלי אינטליגנציה רגשית לא אומר שאתם נחמדים.