אחד מן השמות שיש לפסח הוא גם חג האביב, כידוע – אביב הגיע פסח בא. מי לא מכיר את המשפט הזה? אבל למה? תהיתם? נכון, האביב באמת הגיע ופסח יחד איתו, אך האם יש מעבר לכך? ומה האביב מסמל לנו? בדרך כלל אנחנו מקשרים את פסח להרבה ניקיונות, והרבה שיגעונות מצד הנשים (אולי גם מצד הגברים), טרור שמגיע שבועיים ואפילו יותר לפני פסח, ילדים שמתרוצצים בבית ובסך הכל זה מרגיש כאילו זה חג שהרבה מתים לסיים אותו או מינימום לברוח ממנו. יחד עם זאת, תסתכלו על המהות – לא סתם אנו מנקים כי אם זהו הזמן להתחדש. האביב מסמל התחדשות, האביב מסמל תחילה של מחזוריות חדשה בכל היבט בחיים, מסמל ניקיון פנימי והן חיצוני. לפתע משנים את הסדר בארון, מעיפים את בגדי החורף לאיזה חור נידח ומאווררים את בגדי הקיץ הרעננים. פתאום יש לנו יותר מקום (קיץ תופס פחות מקום מחורף לא ככה?) לפתע קולטים שהכול חיצוני ומבקש לצאת החוצה, לא כמו בחורף שהכול סגרירי ומסמל עצלנות.
עוד דבר חשוב לא פחות, העבודה שלפני פסח גורמת לנו להרגיש כמו ״עבדים״ אבל לאו דווקא במובן שאנחנו מקשרים אליו, שהמוח והתרבות גרמו לנו לחשוב, אלא עבדים כדי להרגיש לאחר מכן את תחושת החופש, תחושת השלווה, תחושת הרעננות והחדשנות.
אז אולי השנה במקום להרגיש שאנחנו עבדים של הנסיבות, של החיים, קחו את הזמן כדי להבין מה בתוככם צריך להתחדש, מה צריך להעיף, מה העיקר ומה התפל – כך שדרך עבודה חיצונית תוכלו לעשות עבודה פנימית. כן, זה דורש עבודה, והרבה יותר מעבודה חיצונית של ניקיון ממשי, אלא זה דורש ומבקש מאיתנו להתבונן פנימה ולהבין מה בתוכנו צריך לבצע החלפה, מה כבר לא משרת אותנו יותר, ממה נשמח להיפטר כדי לקבל מעלות חדשות, תבונות חדשות ומה לא? זה יכול להיות בכל הקשר בחיינו, בי אם זה העסקי או האישי – מתי בפעם האחרונה עשיתם סדר במסמכים שיושבים לכם על השולחן או מתחבאים במגירות או אפילו בתיקיות במחשב? מתי בפעם האחרונה העזתם לצאת מהקופסה ולהביא פן חדשני ומרגש לעסק? מתי בפעם האחרונה יצאתם לנשום את האוויר של האביב, לראות את הפריחה ולקבל את האנרגיות של הטבע?
לרוב, במהלך החיים אנחנו עבדים של עצמנו, של האישיות שלנו, של התשוקות והיצרים שלנו עד שאנחנו לא מבינים מה מוליך אותנו, מתוך מה אנחנו פועלים. חג האביב – חג הפסח מבקש מאיתנו משהו, מעבר לאכילת מצות ושמירה על ניקיון מטורף, וזאת היכולת שלנו להתבונן פנימה ולחדש דברים בתוכנו. לא הגיע הזמן שנהיה ״עבדים״ למעלות שבתוכנו ולא למקומות הנמוכים? לא הגיע הזמן להאיר את הפנימיות שלנו באורה הטבעי של השמש?
תמיד מרגישים עבדים
נכון, אין ספק שלרוב אנחנו תמיד נרגיש שאנחנו עבדים, עבדים של החיים, עבדים לעבודה, עבדים לעסק, לאישה, לבעל, לילדים ומה לא… אך יותר מזה חשוב להבין מתוך מה אנחנו עושים את הבחירות שלנו, ולמה אנחנו מרגישים ככה. למה אנחנו מרגישים שאין לנו מה להביא? שאין לנו מה לחדש? שאנחנו עובדים על אוטומט – מתעוררים כל בוקר, נוסעים למשרד, עובדים, מנהלים ביד רמה כל משבר, מגיעים הביתה ועדיין פועלים על אוטומט ובסופו של דבר מרגישים שלא עשינו דבר כל היום מלבד עבדות.
הגיע הזמן לחדש
לחדש את מה שבתוך תוכנו, להביט פנימה ולהתחיל לנקות את מה שמיותר, להבין מה הדבר הנכון ביותר לעשותו ואיך, להבין איך אפשר לחדש את המערכות ולהכניס אנרגיה חדשה, אנרגיה של אביב, לעזוב את העבדות האין סופית לאישיות, לתשוקות, לרדיפה, להצלחה, לרצון להגיע לפסגה כשלא רואים אותה בכלל.
הגיע הזמן לכבוש את המקומות החשוכים בתוכנו ולהאיר אותם עם אור האביב, הגיע הזמן לצאת מהקופסה ולהיות עבדים של החיים הפנימיים, רק כך תראו שינוי מהותי בכל היבט בחיים, רק כך תוכלו להביא לעסק שלכם, לחייכם, לבית שלכם חדשנות, אור, אהבה ותקווה.
חג שמח
״אם אתה רוצה משהו חדש, אתה צריך להפסיק לעשות משהו ישן…" – פטר פ. דרוקר
מחברת המאמר: אלינור לוגאסי