אינטליגנציה רגשית היא תחום מאוד רחב הכולל בתוכו לא מעט משתנים – אך למען האמת כל אדם הניחן באינטליגנציה רגשית יכול להוביל את עצמו ואת הסובבים שלו רחוק יותר. ולמה? אינטליגנציה רגשית מתקשרת אוטומטית לזיהוי רגשות האחר – איך זה קשור לקריירה? בעיקרון זה קשור לכל היבט בחיים – ברגע שנלמד כיצד להבין את הרגשות שלנו וכיצד לזהות רגשות של אחרים ככה נוכל להתקדם, כך נהיה במודעות גוברת לסביבה שלנו ולנו עצמנו.
אז מהי אינטליגנציה רגשית?
אינטליגנציה רגשית מתבטאת ביכולת שלנו כבני אדם לזהות את עצמנו ואת האחרים – להרגיש אותם ולהבין מה הם ואנחנו מרגישים בזמן אמת.
עפ'י סאלביי ומאייר (1990) אינטליגנציה רגשית היא תת אינטליגנציה חברתית הכוללת את היכולת לנטר תחושות ורגשות, להבחין בין רגשות שונים ולעשות שימוש במידע זה ובהתאם ליכולת להכווין את ההתנהלות, וההתנהגות.
מכיוון שהמונח התפתח מתוך גישות תיאורטיות ופרקטיות שונות, הוא זכה להגדרות ושיטות מדידה מגוונות. לאחר פרסום הגדרה זו הוצעו הגדרות נוספות, דבר שגרם ללא מעט בלבול בנוגע למשמעות המושג, עד עצם היום הזה ההגדרות לא התייצבו ומתבצעים מחקרי המשך. בשנת 1995 המונח קיבל פרסום נרחב ועלה לסדר היום הציבורי, עם פרסומו של ספר בנושא שנכתב על ידי העיתונאי והפסיכולוג ד"ר דניאל גולמן.
ספרו של גולמן היה בעיקרו פרשנות לעבודתם של מאייר וסאלוביי בתוספת מקבץ של עובדות מעניינות על מבנה המוח. ספר זה היה לרב מכר והפך את המונח אינטליגנציה רגשית לנחלת הכלל.
אחת הבעיות הכרוכות ביישום הרעיונות והתוכניות הקשורות לאינטליגנציה הרגשית טמונה בניסיון להטמיע אותן בתוך נוהלי העבודה הקיימות וסוגי הנורמות. הדגש בהערכת התוכניות חייב להתמקד בדרך שבה המחנכים והמורים מתרגמים את העקרונות התיאורטיים הכלולים בתיאוריות האינטליגנציה הרגשית לתקשורת יום-יומית עם תלמידיהם. כלים בתוכנית לטיפוח האינטליגנציה הרגשית כמו גם נקודות התורמות להבנה עד כמה אינטליגנציה רגשית מסייעת לבחון מקרים של אי תפקוד מלא ונכון של מנהלים, למשל: העדר יוזמה, חוסר הערכה עצמית, קושי בעבודת צוות או קושי להתמודדות עם לחצים. הדבר הראשון אשר מאפיין אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הוא מודעות עצמית, הערכה העצמית, מודעות לרמת האסרטיביות האישית, לעצמאות ולרצון למימוש עצמי. את רמת המודעות העצמית ניתן לבחון בארבעה היבטים: היבט ערכי, היבט קוגניטיבי, היבט רגשי והיבט פיזי.
ניתן לזהות שני מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית: מודל של יכולת – המתמקד בהשפעה הדדית של רגש ואינטליגנציה. מודל זה מורכב מהיררכיה של ארבע קטגוריות משנה ברמה הבסיסית, הטמעת חוויות רגשיות בסיסיות, הבנת המחשבה על רגשות, ניהול וויסות רגשות. המודל המעורב – המתאר תפיסה מורכבת של אינטליגנציה רגשית הכוללת יכולות מנטאליות ותכונות אישיות, הנעתיות ורגשיות אחרות. מודל זה מעורב עם שילוב תכונות אישיות אחרות, למשל מודעות עצמית. ככל שתשתפר המודעות בגיל צעיר יותר כך נוכל לפעול ולהתנהל בצורה שונה – יחסכו מאבקים פנימיים, בינינו לבין עצמנו ובנינו לבין הסובבים אותנו.
אחרי הפתיחה הזאת – איך אפשר והאם אפשר לפתח אינטליגנציה רגשית?
אפשר לפתח כל דבר כשאנו רק רוצים לפתח – בזה אין ספק. בשביל שנוכל לפתח אינטליגנציה רגשית נצטרך להכיר מקרוב כמה דברים, והם:
העלאת המודעות לפירגון: פירגון צריך לבוא מהלב, בתדירות הנכונה ובמינון הנכון. קיימת תיאוריה תלת שלבית של פירגון המתייחסת לתיאור, להשלכה ולהערכה.
תיאור – כדי לפרגן למישהו מיוחד תן לו לתאר איך הוא עשה את זה.
השלכה – מה ההשלכה של העשייה ומה המשמעות של עבודתו.
הערכה – גדולה על מה שנעשה.
להיפתח: מנהלים הרוצים במקום העבודה ליצור אווירה של פתיחות – צריכים להיפתח בעצמם באופן אישי. עצם ההקשבה האמיתית הוא הדבר החשוב. יש גם נטייה לשפוט את מעשיהם של אנשים אחרים, עלינו לסגל יותר אמפתיה גם במקרים אלו.
לחשוב חיובי ויצירתי: לראות את ההזדמנות, לא את הקושי. להתאים את עצמנו לסביבה ולחברה ולדעת לקרוא את המפה נכון.
איך זה קשור לניהול?
אינטליגנציה רגשית מהווה גורם חשוב להצלחה של מנהלים. ראש צוות אשר ניחן באינטליגנציה רגשית גבוהה, יכול להשתמש בכריזמה שלו בכדי להעצים את הכפיפים, לעודד זהות וגאווה ובכך ליצור מוטיבציה קולקטיבית בקרב חברי הצוות. מנהל כזה יכול ליצור אווירה של דחיפות לשיפור ביצועים אישיים ותהליכים קבוצתיים ובכך להגביר את אפקטיביות הצוות. מנהל כזה מסוגל לנצל את רגשותיו לטובה, מה שגורם לתוצאות חיוביות נוספות כגון: טיפול בונה בקונפליקטים, הבנת סימנים של אחרים, קבלת החלטות המבוססות על פרספקטיבה רחבה, יצירת תקשורת כנה ועוד…
מנהל אשר ניחן באינטליגנציה רגשית גבוהה הוא בעל מודעות עצמית גבוהה, וסביר להניח שיפגין ראייה לטווח רחוק ואמונה חזקה בעקרונותיו, הוא ישתמש ביכולתו הוורבלית והלא ורבלית על מנת לתת לכפופים לו הכוונה, משמעות והשראה שיפיחו בו מוטיבציה ויניעו אותו לתרום מעבר לציפיות. נמצא שאינטליגנציה רגשית של מנהלים קשורה באופן חיובי להתנהגות מעבר להגדרת התפקיד הרשמית, כלומר התנהגות של אזרחות ארגונית בקרב הכפיפים.
מנהל המפגין יכולות אמפתיות גבוהות ויכולת התחשבות יהווה עבור הכפוף לו מנחה מקצועי ויתרום להתפתחותו המקצועית. מנהל כזה ילחם על רגשותיו האישיים והחברתיים של הכפוף לו ויתייחס אליו כאל אינדיבידואל ייחודי. כל אלו במחיר ויתור על רווחים בטווח הקצר ותגמול והנאה בטווח הארוך. טווחים של יחסים רגשיים שישתלמו לקשר חיובי בין האינטליגנציה הרגשית של המנהל לבין סגנון ניהול חברתי וקשר חיובי. בין סגנון של ניהול חברתי ובין שביעות רצון העובדים.
כך שלאינטליגנציה הרגשית של המנהל השפעה עקיפה על שביעות רצון העובדים דרך סגנון הניהול החברתי. נשמע מופלא לא? מנהלים – שפרו את היכולת שלכם ותביאו עוד אינטליגנציה רגשית לחיים.
לסיכום:
כפי שאמרנו, ולבטח כפי שגיליתם במאמר, אינטליגנציה רגשית היא תחום מאוד רחב. התחום אומנם לא חדש ושמענו את המושג לא פעם – אך עדיין הוא תחום אפור עבורנו שכן עלינו לייצר אינטליגנציה כזאת קודם כל בתוכנו. כמנהלים היכולת שלנו לזהות את הסביבה, להבין מה אחרים מרגשים, בייחוד העובדים שלנו, יכול להוביל אותנו רחוק וגבוה יותר. ככל שנעלה גבוה יותר כך הארגון יתרומם איתנו.