כשאנחנו מדברים על סגנון ניהול, אנחנו לא יכולים לדבר, אך ורק, על האספקט המקצועי, על האופן שבו מתייחס המנהל לתפקיד שהוא ממלא, מבלי להתייחס לפאן רחב יותר – האופי שלו, האישיות שלו, אותו "משהו" ייחודי משלו, שאותו הוא יוצק לתוך התפקיד. כי, הרי ברור שאף אחד מאיתנו אינו רובוט, ואנחנו מביאים לקריירה שלנו ולתפקידים שאנחנו ממלאים במהלכה את המטען האישי שלנו, אותנו-עצמנו כפי שאנחנו בנעלי הבית, מחוץ לשעות העבודה.
בחנו את עצמכם כמנהלים – מי אתם מארבעה סוגי הבנים שמזכירה ההגדה?
המנהל החכם
המנהל החכם הוא, למעשה, הבוס האולטימטיבי, זה שכל אדם מאחל לעצמו לעבוד מתחתיו, ולרוב, הוא גם טיפוס המנהל שנאחל לעצמנו להיות כשנגיע לעמדה ניהולית.
הוא יודע לשאול את השאלות הנכונות, יודע לנהל לא רק את העסק מהאספקט העסקי שלו, אלא גם "מנהל" כל אחד מהעובדים על פי הדרך הנכונה לו, הוא קשוב לדעות של אחרים ובוחן אותן באופן נטול אגו, ואת ההחלטות שלו הוא מחליט על בסיס נתונים ודעות ולא מתוך שיקולים אישיים-זרים (שוב, כאמור – אגו!).
המוטו שלו בא לידי ביטוי במשפטים כמו "אנחנו צוות" (ומשפטי מוטיבציה מאחדים נוספים) ו"דלתי פתוחה תמיד" (וזו לא רק הדלת הפיזית, אלא גם המוכנות שלו לשמוע רעיונות ודעות ולאמץ אותם).
המנהל הרשע
אם המנהל הקודם היה מנהל מהחלומות, המנהל הרשע הוא המנהל מהסיוטים, המנהל שסביר להניח שכל מי שעובד תחתיו יברח משם ברגע שיוכל. הוא נוקשה בחשיבתו וביחסו לעובדים, הוא חושב שהוא יודע הכל (וגם אין טעם להיכנס איתו ראש בראש ולהוכיח לו אחרת), הוא לא מפרגן, ורק לעיתים נדירות הוא יאמץ רעיון של מישהו שאינו הוא-עצמו (ואז, אם ינחל הצלחה – הוא ייקח את הקרדיט לעצמו, אבל אם הרעיון ייכשל – ברור שהאחריות לכישלון כולה שלכם, ולא שלו, נכון?).
המוטו שלו בא לידי ביטוי במשפטים כמו "אני מחליט" או "הדלת פתוחה!".
המנהל התם
זה סוג המנהל שנותן לעובדים שלו לנהל את עצמם, לעשות מה שהם מוצאים לנכון, מבלי שהוא יתערב. התמימות, הנאיביות וגישת היד החופשית האלו, אמנם, עשויות להישמע כחלום עבור כל העובדים תחתיו שיודעים מה הם עושים מהבחינה המקצועית ולויאליים לארגון, אבל לעיתים קרובות, הסיטואציה מתפוצצת לו (ולעובדים הטובים) בפנים. קל להבין את זה כשזוכרים שחלק מהאנשים מגיעים "לעבודה" ולא מגיעים כדי לעבוד…
המוטו שלו – במרבית המקרים, הוא לא יספיק לגבש מוטו או משפטים, לפני שיפנה את מקומו למנהל מעט פחות זורם ממנו…
המנהל שאינו יודע לשאול
ז"א – הוא יודע לשאול (אם ירצה), אבל גם אז התשובות שלכם לא ממש מעניינות אותו. במרבית המקרים, המדובר במנהל שהיה "מוצלח" בחוץ והונחת מלמעלה (לדוגמה, אנשי צבא בעמדות ניהול בכירות בארגונים אזרחיים). יש לו אג'נדה סדורה וקשיחה (שלא קשורה בשום דבר למציאות או לאנשים שאותם הוא אמור לנהל), וקל מאד להתבלבל בינו לבין המנהל הרשע. אמנם, הוא פחות מונחה אגו מהמנהל הרשע, אבל בשורה התחתונה, התוצאות דומות למדי – הוא מנהל לא יעיל ולא מפרגן והעובדים נמלטים משם ברגע שהם יכולים.
המוטו שלו – "כי ככה אני אמרתי".
עוד לא סגורים על מי אתם מארבעה סוגי המנהלים?
גיליתם שאתם המנהל הרשע ואתם רוצים להפוך לחכם?
קבעו איתי פגישה אישית לשם כך.
קרן סדרינס, סוכנות ייצוג וליווי למנהלים