הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל המחיש פעם את הבעיתיות באירועים שלא ניתן לצפות, באמצעות משל על תרנגולת: התרנגולת רגילה שבכל בוקר האיכר מאכיל אותה. מבחינת החוויה שלה זה התפקיד שלו. היא לא יכולה לנחש שבוקר אחד האיכר יגיע ובמקום לתת לה לאכול הוא ייקח אותה למשחטה. מהרבה בחינות, שחקנים, ואפילו מנהלים בכירים, בעולם העסקים מוצאים את עצמם לפעמים במצב שמאוד מזכיר את התרנגולת של ראסל. במאמר זה ננסה לתאר את התופעה ולראות איך בכל זאת ניתן לצפות ולהתכונן לקראת הבלתי נודע.
מהתרנגולת של ראסל לברבור של טאלב
מי שניסח והתעמק בתרגום של הבעיה הזו לעולם האמיתי ולעולם העסקים, היה הכלכלן האמריקאי-לבנוני נסים טאלב, שבראשית המילניום הנוכחי פירסם אותה בתיאוריה שנודעה בעולם כ'תאוריית הברבור השחור'. טאלב השתמש בדימוי מעולם הזאולוגיה. במשך מאות שנים היתה במערב אקסיומה שברבורים הם לבנים. כלומר, אם מישהו יראה ברבור, מובן מאליו שהוא יהיה ברבור לבן. במהלך המאה ה-17 כאשר התגלתה יבשת אוסטרליה הסתבר שבאוסטרליה הברבורים הם דווקא שחורים והצירוף 'ברבור שחור' הפך לשם קוד עבור תופעה או מקרה שלא היינו יכולים לצפות.
טאלב אינו הוגה הדעות הראשון שהשתמש בדימוי הזה, קדמו לו הפילוסוף הסקוטי, מן המאה ה-18, דיוויד יום וההוגה האנגלי, מן המאה ה-19, ג'ון סטיוארט מיל. אך טאלב רקם ממנו משנה סדורה מלאה המתאימה להסבר תופעות בעולם המודרני. טאלב טוען שהעובדה ש'ברבור שחור' הוא אירוע נדיר שקשה לנבא, אין פירושה שלא צריך להיערך אליו. דוגמה עכשווית לברבור שחור שכולנו חווים, הוא משבר הקורונה.
האם העובדה שהעולם לא חווה אירוע כזה בדיוק (העולם כבר חווה מגפות קטלניות, ההבדל במשבר הנוכחי הוא שהנגיף הפך לבעיה גלובלית שחורגת מהאספקט הרפואי), פירושה שלא ניתן היה להיערך לתרחיש כזה? ובכן, במהלך הרצאת Ted שערך ביל גייטס בשנת 2015 ובה דיבר על האיומים הגדולים בפני האנושות הוא התמקד בתרחיש של וירוס חדש שיצא מסין ויגרום למשבר בריאותי וכלכלי שדומה באופן מצמרר למשבר הקורונה.
ברבור שחור בלשכת המנכ"ל
ומה שקורה ברמה הגלובלית קורה לא פעם בעולם העסקים. את הלקח הזה למד יוסי (שם בדוי) מנהל מוכשר שנקרא לדגל על ידי יורם (שם בדוי) מפקדו לשעבר בצבא ובעלים של חברה שעמדה לפני קריסה. כששירתו יחד בחזית, הציל יוסי את חייו של יורם, לכן יורם חשב שיוסי הוא האדם הנכון לנהל גם את הקרב על העסק. האינטואיציה של יורם היתה נכונה, יוסי נכנס לתפקיד עם הרבה כישרון ומרץ. הוא ביצע מהפכה בארגון של העסק, שכללה מהלכים תפעוליים ופיננסיים ולאחר שנה החברה החלה להציג מאזן חיובי. יוסי המשיך להוביל את החברה ותוך כמה שנים היא הפכה לחברה מובילה עולמית בתחומה עם חוזים בינלאומיים. בעצה אחת עם יורם השניים החליטו שזה הזמן לעשות אקזיט לטובת בעלי המניות. יוסי איתר רוכשים וניהל משא ומתן מוצלח, הכול היה סגור ובקבוקי השמפניה כבר הוכנסו למקרר, כאשר שעות ספורות לפני החתימה קיבל יוסי הודעה שהדירקטוריון החליט לבטל את העסקה ולדחוק אותו ואת יורם החוצה. מבחינת יוסי, מנהל מוכשר לכל הדעות, מדובר היה בברבור שחור בגודל של פיל. הוא פשוט לא חשב על התרחיש הזה, למרות שעצם העובדה שיש דירקטוריון ובעלי מניות עם אינטרסים סותרים, פותח את הדלת למקרה כזה. זכרו את התזה של טאלב, ונסו להתכונן תמיד גם לתרחישים שלא סביר בעיניכם שיתרחשו.