״יום הכיפורים אומנם מכפר על העבירות שבין אדם למקום (לאל), אך על עבירות שבין אדם לחברו אין כפרה מהאל עד שיפייס את חברו, ועל כן אמרו חז"ל ש"עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה (ויפייס) את חברו". כתוצאה מכך נוצר מנהג שבו אנשים עושים חשבון נפש ותשובה, מבקשים סליחה איש מרעהו לקראת יום זה, ומיישבים חשבונות ישנים בדרכי שלום. זהו כנראה גם המקור לברכת הבנים הנהוגה בערב יום הכיפורים…״
לכל אחד מאיתנו קיים תסריט ישן, נדוש ומשעמם שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו. זה יכול להיות סיפור מהעבר, סיפור כזה שאנחנו נאחזים בו בכל הכוח ולא משחררים. סיפור כזה ששואב אותנו, ממש כמו גלגל ההצלה שלנו, לפחות ככה אנחנו חושבים.
בהוליווד הסיפור הזה היה כבר מזמן הופך לסרט שובר קופות. התסריט כבר קיים לנו בראש, ואנחנו אוהבים להאכיל אותו, עוד ועוד. ואולי זה לא יהיה רק סרט, אלא סדרה בהמשכים.
אתם בטח שואלים למה, נכון?
מכירים את הפחד? אז זה בדיוק זה. אנחנו נאחזים בפחד, הפחד לשחרר את העבר, להגיד לו ביי, להגיד לו שזה תם ונשלם וכבר אין לו מקום בהווה ובעתיד שלנו. אנחנו מפחדים לסלוח לעצמנו, להגיד שלמדנו מזה והגיע הזמן להתקדם, אנחנו ממש מבועתים מזה. המילים להמשיך הלאה – כואבות. זה נוגע לנו בכל מני נקודות. אבל, מי שחי בעבר אינו יכול לחיות בהווה, ואינו יכול ליצור לעצמו את העתיד, מסכימים?
אני חושבת שהגיע הזמן לקחת דף נקי, חדש ולהתחיל לכתוב את הסיפור החדש שלנו, סיפור שיכול לשנות את חייכם ולהוביל אתכם למקום קסום, שכולו טוב, מלא באנרגיות חדשות, עשייה מופלאה, יצירה, שגשוג ועוד… כל מה שאתם חולמים עליו, כל מה שאתם רוצים שיהיה בעתיד שלכם. רק אנחנו אחראים על העתיד שלנו, על ההווה שלנו, על המחשבות שלנו. רק לנו יש את הכוח לקום בבוקר ולתכנן את היום שלנו, אי אפשר לשתול במוחנו מחשבות אחרות. אולי יכולים להשפיע על ההחלטיות שלנו, אך עדיין הבחירה לעשות מעשים היא בידיים שלנו בלבד. רק לנו יש את הכוח להכניס צבעים לחיים או להוריד מתוכם צבעים, רק לנו יש את היכולת לבחור איך להסתכל על כל מה שעובר עלינו. זה שלנו. נטו שלנו. וזה הזמן, בפתחה של שנה חדשה, זה הזמן להחליט איך החיים שלנו יראו! זה הזמן. לשחרר את העבר, להודות לו, לזכור אותו, אבל לא להיאחז בו.
ראש השנה חלף, כיפור עוד רגע מגיע. וזה הזמן שלנו להבין מה אנחנו משאירים ומה אנחנו משליכים. מה אנחנו לא צריכים יותר בחיים שלנו. מה לא משרת אותנו, את הקריירה שלנו, את החיים שלנו – הפרטיים והקרייריסטים. לא משנה אם אנחנו בתפקיד הנחשק שלנו – השאלה אם אתם נמצאים במקום הנכון לכם. לא משנה אם אתם רוצים להתקדם שלב, לעבור כיסא – אם לא תדעו מי אתם ותיאחזו בעבר, לא תוכלו להתקדם. האם התשוקה שכם נשארה? האם אתם קמים כל בוקר עם תשוקה ממשית ליום החדש? האם משהו עוצר אתכם מלהיות אתם באמת? תחשבו על זה…
תאהבו את עצמכם, תשחררו את מה שטפל, את מה שחוסם אתכם. תרחיקו את מי שלא עושה לכם טוב, את אלה שהורסים את החלומות שלכם, שלא מפרגנים לכם, שמורידים אתכם, מקטינים אתכם וכל מי שעושה לכם לא טוב. זו לא בושה לרצות את הכי טוב עבורכם, זה לא בושה לאהוב את עצמכם, לשאוף להכי גבוה עבורכם.
מגיע לכם להקיף את עצמכם באנשים טובים, מצלחים, מפרגנים. כאלו שיתמכו בכם, שירצו שתגדלו ואתם תגדלו יחד. אנשים שיעלו לכם את המוטיבציה, ככה שכול בוקר שתקימו תהיו עם חיוך על הפנים לקראת יום חדש. אנחנו חיים פעם אחת, מרביצנו לא חיים את החיים כמו שצריך, אלא רק סופרים ימים, נכנעים לשגרה ולא מאושרים. למה אנחנו מחכים? לא הגיע הזמן לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות? להסתובב עם אנשים שאנחנו רוצים להסתובב איתם? לעבוד בתפקיד שאנחנו רוצים לעבוד בו, ושהוא מגיע לנו בזכות הכישורים שלנו? ברור שכן!
יום הכיפורים מבקש מאיתנו לעשות חשבון נפש, לבדוק מה נכון לנו, מה הדבר העלינו לשחרר ובמה עלינו לחדש. קחו לכם את הימים האלה לחשבון נפש. תבחנו מי אתם, במה אתם נאחזים, ואיך השנה החדשה תביא לכם רק אור, יופי, עשייה והצלחה.
שלכם, בברכת מועדים לשמחה, קרן סדרינס – סוכנות לייצוג מנהלים.