אושר ושמחה במקום העבודה

"כל אדם רוצה להיות מאושר: אבל על מנת להצליח בזה, יש לדעת תחילה מהו האושר…" (ז'אק רוסו)

האם המקום בו אנו עובדים ובכלל – העיסוק שלנו יכולים להעניק לנו אושר? תשובה לשאלה זו תלויה באופן שבו נגדיר את המושג "אושר".

אז, מהו האושר?

אושר אינו רק מושג פילוסופי, מיסטי וניו- אייג'י, ואינו סתם מילה שנדמה שקשה להגיע אליה. מדובר באחד מגורמי ההצלחה והבריאות המרכזיים בחיים, שנבחנו במחקרים מדעיים מבוקרים. הוכח כי אנשים מאושרים מצליחים יותר כלכלית, מנהלים מאושרים מקבלים החלטות ניהוליות יעילות ונכונות יותר. עובדים מאושרים נאמנים יותר לארגון, ובכלל, לאנשים מאושרים יש איכות חיים גבוהה יותר ועוד…

ד״ר ברוך אליצור טוען שאפשרי לחלק את תחושת האושר לשתי קטגוריות: תחושת שמחה קצרת מועד המתבססת בעיקר על סיפוק צרכים אישיים ומשאלות לב ותחושת אושר בסיסית המתבססת על חיים בעלי משמעות.

בספרו, של המרצה וחוקר האושר הישראלי ד״ר טל בן שחר,  "באושר ועושר" נערכה הבחנה בין המושגים אושר –הנאה ושמחה. בן שחר, טוען שאושר והנאה מהווים את הבלבול הנפוץ ביותר ומציע את "עקרון הלזניה" על מנת להבחין ביניהם: "ההנאה הולכת ומתמצה ככל שמתענגים עליה, כמו נר שמתעכל… כמו התענגות על מאכל, על האזנה למוסיקה… ההנאה היא חוויה אישית ואפשר לחוש הנאה גם על חשבון הזולת – אבל זה לא יהיה אושר". 

ההבדל בין אושר לשמחה כרוך באמוציות הנלוות. השמחה קשורה בהנאות חושים שונות, אבל כדי שתהפוך לאושר היא חייבת להיות משוחררות מרגשות שליליות.

אושר בעבודה: מעט הנאה הרבה משמעות

בשנים האחרונות ניכרת יותר ויותר נכונות ופתיחות להכיר בחשיבות יצירת אושר בעולם העבודה, ולא רק ככלי להשגת יעילות, אלא כערך ומטרה לעצמה.

הפסיכולוג אברהם מאסלו כתב ש: "הגורל הנהדר ביותר, המזל הטוב הנפלא ביותר שיכול לקרות לאדם הוא שישלמו לו כדי שיעשה את הדבר שהוא אוהב לעשות…" 

בחירה נבונה לפי מאסלו קשורה ביכולתו של האדם "להאזין לעצמו, לאני הפנימי שלו, בכל רגע בחיים…"

איך יוצרים אושר במקום עבודה?

מסוגלות עצמית – זיהוי הכישורים והמסוגלות העצמית של העובד משפיעה על בחירת סוג המשימה. יש להטיל על העובד להשלים מטלה שלמה מתחילתה עד סופה והעובד צריך להרגיש שעבודתו משפיעה השפעה חיובית על אנשים אחרים.

אופטימיות – התייחסו באופן חיובי להצלחת העובד כיום ובעתיד. זהו הזדמנויות חיוביות בטווח הקצר ובטווח הארוך.

מנהיגות, אמונה וחזון – כיוון נוסף נוכל למצוא במחקרה של הפסיכולוגית איימי וזסנייבסקי (Wrzesniewski) ועמיתיה הסבורים, שעובדים חווים את עבודתם בשלוש דרכים: כפרנסה, כקריירה וכייעוד: "שביעות רצון בחיים ובעבודה תלויה באופן שהעובד תופס את העבודה ולאו דווקא ביוקרה המקצועית ובהכנסה שהיא מקנה." היכולת לעצב תפיסה ומהות ממקור פרנסה ולהפכו ליעוד אינו דבר של מה בכך, אבל זהו בהחלט אתגר ערכי וניהולי. האם ניתן למצוא בכל עבודה תחושת ייעוד? התשובה לשאלה זו תלויה באופן שבו העובד תופס את עבודתו ואת החשיבות של העבודה שלו כתרומה, לא רק לפיתוחו האישי אלא גם ואולי בעיקר לחברה. על מנת שזה יקרה לא די באמונה ש-"כל עבודה מכבדת את בעליה", כאן נדרש מנהיגות, אמונה וחזון.

מחקר מעניין שנערך ע"י מייקל נורטון, מרצה בכיר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, ואליזבת דאן, מרצה בכירה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בריטיש קולומביה בוונקובר, בדקו את האופן, שבו ניצול בונוסים של עובדים השפיע על אושרם. מהמחקר עולה כי אנשים אינם מאושרים יותר אם הם מבזבזים כסף על פריטים אישיים כגון בגדים, מכשירי חשמל או משחקים, למשל. למעשה, הם נוטים להרגיש טוב יותר, אם הם מוציאים כסף, ולו סכום כספי קטן, על אנשים אחרים. במחקר נסקרו יותר מ-600 אנשים בארה"ב, ותוצאותיו מגלות שככל שהם הוציאו יותר כסף על מטרות פרו-חברתיות (מתנות ותרומות לאחרים), כך היה סיכוי גבוה יותר שהם ידווחו על תחושת אושר כללי בחייהם.

בנוסף, ערכו נורטון ודאן ניסוי, שבו התבקשו 16 עובדים מחברה בבוסטון לדווח על רמת האושר שלהם בשתי נקודות זמן. הפעם הראשונה היתה זמן קצר לאחר שקיבלו בונוסים בסכומים של 8,000-3,000 דולר, והפעם השנייה היתה שישה שבועות לאחר מכן. בבדיקה התגלה כי העובדים "בזבזו" את כספי הבונוסים לצרכיהם האישיים – בשיעור של פי חמישה יותר משהוציאו את הכספים על אחרים. ואולם רק אחוז מזערי ממה שהוציאו הוביל לתחושת אושר. בנוסף נמצא כי להיקף הבונוס אין כל השפעה – מה שחשוב הוא כיצד הכסף נוצל.

כדי לגלות אם הוצאות פרו-חברתיות אמנם גרמו לאושר, ניתנו ל-46 מתנדבים סכום של 5-20 דולרים, והוטל על חצי מהם לבזבז את הכסף על עצמם במשך יום שלם. על המחצית השנייה הוטל להוציא את הסכום על אחרים. התברר כי אנשים שהוציאו את הכסף בעזרה לאחרים היו מאושרים הרבה יותר בערבו של יום מהאנשים בקבוצה השנייה, ש"בזבזו" את הכסף על עצמם – זאת, ללא קשר לסכום שניתן להם.

לאור ממצאי המחקר, טוענים נורטון ודאן, שחברות צריכות לשקול לוותר על התרומות הגבוהות שהן מעניקות למוסדות צדקה, ולהעדיף חלוקה של הכסף בין העובדים, כדי שיוכלו לתרום את הסכום לכל מוסד שיבחרו. מנהלים צריכים לשקול בכובד ראש שינוי במדיניות, כך שהם יספקו לעובדים אפשרויות לעזור לאחרים. בשנת 2007 אימצה את השיטה זו חברת גוגל. החברה העניקה לכל אחד מהעובדים זיכרון USB למחשב של 2 ג'יגה-בייט ושובר מתנה בסך 100 דולר לקנייה באתר DonorsChoose.org, כדי שייתרמו אותו למערכת חינוכית, לפי שיקול דעתם.

"האנשים המאושרים ביותר בעולם", כך כתב פרופסור מרטין זליגמן בספרו "אושר אותנטי",  "חותרים ליצור קשרים חברתיים משמעותיים ולהשיג צמיחה אישית. והם גם שופטים את עצמם לפי הסטנדרטים שלהם, לא של אחרים. זאת ועוד, רמת סיפוק החיים עולה, ככל שאנשים שקועים יותר בפעילויות שמעניינות אותם ומוציאות אותם מההתרכזות בעצמם… תומך נוסף בכיוון זה, ד״ר ברוך אליצור אשר טוען שהפתרון מצוי בפעילויות המקנות משמעות לחיים ומציע כמה טיפים פשוטים ויעילים: הכרת תודה לאדם שהושיט לנו עזרה, לגורל, למזלנו הטוב, וכיוצ"ב, הגברת המודעות לכישרונות המצויות בנו ופעילות המכוונת ליישומם ולהגברתם, כתיבה יום יומית על מספר חוויות חיוביות שחווינו במהלך היום, בדרך זו נתרגל להתמקד ולזכור את החיובי שבחיינו, במקום להתמקד בשלילי. וגם…לצחוק בקול רם, מכל הלב ולעיתים קרובות.

אז האושר, נמצא בדרך כלל עמוק בתוכנו, בתור מנהלים עלינו לייצר תחושה של אושר גם בקרב העובדים שלנו, ולפי מאמר זה – זה קורה כשאנו מבקשים מאיתנו יותר ומעניקים לאחרים. בהצלחה ☺