אחת השאלות שהכי הרבה שואלים אותי: "איך את מכירה כל כך הרבה אנשים?"
התשובה הפשוטה: אני לא מכירה "הרבה אנשים". אני מכירה את האנשים הנכונים.
לפני עשר שנים הייתי הולכת לכל אירוע נטוורקינג שיש. חוזרת הביתה עם 30 כרטיסי ביקור. מרגישה "פרודוקטיבית".
ואז יום אחד שאלתי את עצמי: כמה מהאנשים האלה אני באמת יצרתי איתם קשר? כמה מהם הפכו לשיתוף פעולה אמיתי?
התשובה הייתה: אפס.
זה הרגע שבו הבנתי: נטוורקינג זה לא איסוף כרטיסי ביקור. זה בניית מערכת יחסים אמיתית.
ההבדל בין "להכיר אנשים" לבין "לבנות קשרים"
להכיר אנשים זה קל. אתם הולכים לאירוע. מדברים חמש דקות. מחליפים פרטים. אומרים "נדבר בקרוב". ואף פעם לא מדברים שוב.
לבנות קשר זה משהו אחר לגמרי.
זה להבין מה האדם הזה צריך. מה מניע אותו. איך אפשר לעזור לו. ואיך הוא יכול לעזור לכם – לא מחר, אלא בעוד חצי שנה, שנה, שנתיים.
זה לחשוב ארוך טווח. זה לתת לפני שאתם מקבלים.
איך בניתי 200 קשרים איכותיים בשנה (בלי להשתגע)
בואו נדבר על מספרים. 200 קשרים איכותיים בשנה זה בערך 4 קשרים חדשים בשבוע.
זה לא אומר שפגשתי 4 אנשים חדשים כל שבוע. זה אומר שהשקעתי ב-4 קשרים משמעותיים כל שבוע.
הנה איך עשיתי את זה:
ראשית – הפסקתי ללכת לכל אירוע.
התחלתי לבחור. רק אירועים שבהם יהיו אנשים שאני באמת רוצה להכיר. לא "כולם". אנשים ספציפיים.
למשל, אם אני רוצה לעבוד יותר עם מוסדות אקדמיים – אני הולכת לאירועים אקדמיים. לא לאירועי סטארטאפים.
שנית – הגעתי מוכנה.
לפני כל אירוע, בדקתי מי יהיה שם. חיפשתי שמות. קראתי מה הם עושים. חשבתי על שאלה אחת טובה שאני יכולה לשאול אותם.
כי שיחה שמתחילה ב"מה את עושה?" היא משעממת. שיחה שמתחילה ב"ראיתי שאתה עובד על X, איך זה מתקדם?" – זו שיחה שנזכרים.
שלישית – יצרתי קשר תוך 48 שעות.
אחרי כל פגישה משמעותית, שלחתי מייל או הודעה תוך יומיים. לא "נעים היה להכיר". משהו קונקרטי.
"היי, דיברנו על X. חשבתי שזה יעניין אותך – קישור למאמר / שם של אדם שכדאי להכיר / רעיון שעלה לי."
פתאום אני לא עוד "מישהי שפגשו באירוע". אני מישהי ששמה לב ונתנה ערך.
רביעית – בניתי קבועות.
אי אפשר לבנות קשר ממפגש אחד. צריך להיפגש שוב. ושוב.
אז יצרתי "מסגרות קבועות": פגישת בוקר חודשית עם אנשי מקצוע בתחום שלי. ארוחת צהריים רבעונית עם מנהלים שאני עובדת איתם. שיחת טלפון קצרה אחת לחודש עם אנשים שאני מעריכה.
זה לא קרה "כשיש זמן". זה היה בלוח שנה. כמו פגישה.
חמישית – נתתי לפני שביקשתי.
הכלל הכי חשוב: אל תשאלו "מה אתה יכול לעשות בשבילי?" שאלו "מה אני יכולה לעשות בשבילך?"
חיברתי אנשים זה לזה. שלחתי המלצות. נתתי עצות בלי לחשב. ורק אחרי זה, כשהייתי צריכה משהו – האנשים האלה היו שם.
כי נטוורקינג זה לא "מה אני יכולה לקבל". זה מה אני יכולה לתת.
מה באמת עובד בנטוורקינג?
אחרי שנים של בניית רשת קשרים, אני יכולה להגיד בוודאות:
קשרים איכותיים לא נבנים מכמות מפגשים. הם נבנים מעומק השיחה.
אם אתם רוצים לבנות רשת קשרים אמיתית:
ראשית – בחרו מי אתם רוצים להכיר. אל תנסו להכיר את כולם.
שנית – הגיעו מוכנים. דעו על מי אתם הולכים לפגוש.
שלישית – תנו ערך מיד. אל תחכו ש"יקרה משהו".
רביעית – בנו קבועות. קשר נבנה מפגישות חוזרות, לא מפגישה אחת.
חמישית – תנו לפני שאתם מבקשים. תמיד.
נטוורקינג זה לא כרטיסי ביקור. זה לא "כמה אנשים אני מכיר".
זה כמה אנשים באמת יענו לי כשאני אתקשר. וכמה אני אענה להם.
וכשזה נבנה נכון? זה לא רק רשת קשרים. זה קהילה שלמה שעובדת ביחד.