אילת לבנון*
חג פורים הוא חג אהוב ומשמח. הוא מאפשר לנו לדמיין, להתחפש, להיות מישהו אחר.
כשהיינו ילדים היינו אנחנו. לגמרי.
במשך החיים, למדנו לעתים באופן מודע ולעתים לא, לשים מסכות ולהתחפש ואנו לא מראים לעולם ולעתים לעצמנו, מי אנו באמת. מי זה שם מתחת למסכה?
כולנו מתנהלים בעולם עם מסכות ותחפושות.
אנו לובשים מסכות שונות במצבים שונים ועם אנשים שונים כאשר המינון והתאמת המסכות משתנה מאדם לאדם כמובן.
למסכות שאנו לובשים יש תפקידים שונים: הן מגינות עלינו מלחשוף את עצמנו, מליצור אינטימיות, הן משרתות את הדימוי שאנו רוצים ליצור לעצמנו, הדרך בה אנו רוצים להיתפס בעיני הסביבה. המסכות עונות על הצורך שלנו לעמוד בסטנדרטים מקובלים שלמדנו ש"צריכים" להיות, הן מסייעות לנו להעביר מסרים שחשוב לנו להעביר ועוד..
למשל, יש את מסכת הליצן- זהו "ליצן הכתה" שאוהב להצחיק את כולם ,אבל בעצם לעתים בפנים מרגיש אחרת, מרגיש שהוא צריך להצחיק כדי שיאהבו אותו.
יש את מסכות המצליחן- אצלו תמיד הכול בסדר. אין בעיות, אין קשיים. הכול טוב.
יש את מסכת "המסכנה"- זו שאף אחד לא רוצה לעזור לה, שעושה הכול לבד- כשבעצם היא לא ממש רוצה שיעזרו לה, היא מוצאת בעשייה שלה מקור להערכת הסביבה, מרגישה השולטת, זו שידה בכל.
יש את מסכת "הגיבורה"- מישהי שלמרות שהיא חולה וכואב לה, שמה מסכה כדי להרגיע את הסביבה שלה ואולי גם כי למדה במהלך חייה ש"צריך להיות חזקים".
יש אנשים שיש להם מסכה של נמר כשבעצם הם מרגישים שפנים.
יש אנשים ששמים מסכה אחת במקום אחד ולובשים מסכה אחרת כשמגיעים למקום אחר.
התרגלנו לשים מסכות על עצמנו ואנו משלמים על כך מחירים: אנו מעמידים פנים, אנו לא מאפשרים לאחרים להכיר אותנו, אנו מזייפים, אנו מחזיקים חזק כדי שלא ייראו.
יש כאלה שמרוב מסכות, כבר לא זוכרים מיהם.
ויש לרובינו, מקום אחד או מקומות , בהם אנו מורידים את המסכות, נותנים לשרירי הפנים לנוח ופשוט מרשים לעצמנו להיות אנחנו.
שאלות למחשבה:
אילו תחפושות לבשת במהלך חייך בחג פורים?
מבין כל התחפושות- איזו תחפושת הכי אהבת?
האם משהו בתחפושת הזו מדבר אליך? מצביע בך על משהו שאתה מכיר
או מזהה עכשיו?
איזו מסכה אתה נוהג ללבוש?
מה אתה לא רוצה שידעו עליך והמסכה שעליך מאפשרת לך להסתיר?
איזו מסכה, אם היית מוריד, הייתה עושה שינוי בחייך? מה השינוי?
*כותבת המאמר: אילת לבנון- מאמנת בכירה, מנכ"ל לוכגוס בית ספר לאימון והתפתחות