העולם משתנה לנגד עיננו ואנחנו מתאימים את עצמנו לעולם החדש

יובל קארפ*

תקופת הקורונה גרמה לרבים מאיתנו לעשות חשיבה מחדש על הדרך בה אנחנו עובדים, דרכים לפתח את עסקנו, ולא פחות חשוב על רעיונות יצירתיים להורדת עלויות ללא פגיעה באיכות המוצרים והשירותים אותם אנחנו מספקים ללקוחותינו. 

כאשר כיהנתי כמנכ"ל מטריקס גלובל במדינות שונות כמו בולגריה, מקדוניה, טורקיה ועוד מקבוצת מטריקס IT, בשל מצוקת כוח האדם מקצועי בארץ, והעלויות הגבוהות של אנשי פיתוח תוכנה, פנו אלינו רבים לחפש אנשי תוכנה איכותיים במזרח אירופה או במקומות אחרים. החברות שקלו והתלבטו בין שתי חלופות שעמדו בפניהם: פתיחת מרכז פיתוח באופן עצמאי באחת מהמדינות או התקשרות עם חברה שמספקת שרותי Out Sourcing. לכל אחת מהחלופות היו יתרונות וחסרונות. 

רבות דובר ביתרונות ובחסרונות של כל אחת מהחלופות, וכל חברה בחרה את האופציה המתאימה לה. חלק מהחברות בחרו בשילוב של השתיים, קרי התחברות לחברת Out Sourcing בשלב הראשוני, ואז לאחר תקופת לימוד הנושא, ועם גידול הצוותים להקים חברה במדינת היעד (legal entity) ולצאת לעצמאות (BOT- Build-operate and transfer). אופציית ה-BOT הייתה מאוד פופולרית בתקופה של טרום המגפה, ונשארה כזאת. החששות, להתקשר עם חברת OS ולהיות כבולים אליה לעד ירדו, חברות ראו את האפשרות העתידית לצאת לעצמאות מבלי לאבד את הידע והאנשים כפתרון אולטימטיבי, אומנם יקר מאוד. חברות OS גבו ועדיין גובים סכומים לא מבוטלים בגין העברת הצוות וככל שזמן העבודה תחת חברת ה OS היה קצר יותר הסכומים עלו ולעיתים הפכו לבלתי ריאליים, לא רנטביליים, והחברות נשארו לעבוד דרך חברות ה OS  והמשיכו לשלם ולממן את חברות ה-OS לאורך זמן, וזאת למרות שעמדה להם זכות חוזית להשתחרר ולצאת לעצמאות מבלי לאבד אנשים וידע.  

האתגרים והמכשולים: 

המכשול הגדול ביותר שעמד בפני החברות לפתיחת legal entity, שכירת משרדים, גיוס צוותי תפעול וניהול,  כבר בשלב הראשוני, הוא עלויות התקורה הגבוהות שנדרש להשקיע, וזאת מבלי לדעת אם העבודה עם צוותים מרוחקים תהיה יעילה, תחסוך עלויות ותצליח. כמובן שהחששות גברו אם היה מדובר על חברות שבשלבים הראשונים היו צריכים לגייס צוותים קטנים של פחות מ- 15 – 20 חברי צוות, החברות ראו את היתרונות של עבודה עצמאית, ללא תלות בחברות OS, אולם עלויות התקורה הגבוהות גרמו לחברות להתחיל את המהלך דרך חברת OS ואז בשלבים מאוחרים יותר לשקול לצאת לעצמאות, אבל כפי שצינתי העלויות שגובות חברות ה- OS הן בזמן התפעול והן בשלב של העברת העובדים והידע הפכו להיות לנטל גדול על הלקוחות. 

הפתרון: 

המגמות היום השתנו וניתן לראות יותר ויותר חברות אשר בוחנות דרך חדשה. כדי לצמצם את המכשול, של מימון עלויות התקורה הגבוהות אנחנו רואים היום יוזמה של חברות להתאחד ולהקים חברה בבעלות משותפת במדינת היעד, שתפקידה יהיה לספק לחברות השותפות במיזם, כוח אדם איכותי בעלויות נמוכות ללא תיווך של חברות OS.

איחוד של שתיים או שלוש חברות שמחפשות כל אחד צוות קטן או בינוני, לייסד בשותפות חברה הופכת להיות מגמה שהולכת ותופסת תאוצה. היתרונות של השיטה הן רבות, ועיקרן הוא חלוקת עלויות התקורה בין כל השותפים, כל חברה יכולה לעצב את המשרדים שלה על פי הסטנדרטים שלה כולל branding של המשרדים וכדומה. כוח האדם שמגויס הינו כוח אדם של החברה מהיום הראשון, כך שכל השקעה של החברה בהכשרה, תרגול וכו' נשאר בחברה ואין סכנה לאבד אותו. כמובן כל עוד החברה משקיעה בשימור עובדים בדיוק כפי שהיא עושה את זה כיום, אין כל עלויות בהעברת העובדים מחברת הOS –  ועוד. 

עלינו לתת דגש:

כמובן שכמו כל דבר גם ההתארגנות הזאת חייבת להיות חכמה ולהיעשות על ידי אנשי מקצוע מיומנים. הקמת חברה בארצות מזרח אירופה מחייבת ידע ייעודי. כל מדינה והחוקים שלה, לכל מדינה יש את התרבות שלה והייחוד שלה, ולכל מדינה יש את היתרונות והחסרונות שלה. החברות השותפת ליזמות חייבות לראות את הדברים עין בעין, ורצוי שלא תהיינה חברות שמתחרות אחת בשנייה. הן במוצרים (סודות מקצועיים), והן במיומנות ובכישורים של כוח האדם, כדי למנוע תחרות בגיוס. למרות שיש גם יתרון בשיתוף בין שתי חברות שמחפשות כוח אדם עם כישורים דומים, הדבר יכול לסייע בניוד אנשים בין הצוותים במקרה של צמצום באחד הצוותים. 

הצורך של כולנו לצמצום עלויות ייצור בעקבות המגפה שפרצה לחיינו, מחייבת אותנו לחשוב מחוץ לקופסא, כדי להוריד עלויות מצד אחד, לשמור על האיכות של כוח האדם שלנו והמוצרים/שירותים אותם אנחנו מספקים מהצד השני. הרעיון שמתגבש נראה רעיון מקורי, בדיוק כמו שהיה בעבר כאשר חברות פנו לשיתוף משרדים והיום אנחנו שומעים על מסעדות ששוקלים שיתוף מטבחים. 

לסיכום:

ה"דרך השלישית" שתופסת תאוצה בימי הקורונה נראית כפתרון שמשלב את מירב היתרונות. מצד אחד  מוזילה עלויות בעיקר עלויות תקורה (עלויות הצוות המנהלי והניהולי, עלויות משרדים, עלויות משפטיות, ראיית חשבון ועוד) וכן חוסכת את עלויות הרווח שגובות חברות הOS. ומצד שני נותנת עצמאות לחברות לפעול על פי שיקול דעתם, המדיניות שהם קובעות ללא תלות בגורם שלישי. אפשרות לגידול הצוות במהירות, ומכינה את החברות לימים של אחרי הקורונה שבה מצוקת כח האדם תחזור וחברות יאלצו לשוב ולגייס כוח אדם איכותי ונגיש מעבר לים. 

ההמלצה שלי:

 לאחר שנים רבות של ניהול פעילויות וחברות שספקו פתרון Out Sourcing במזרח אירופה, ולאחר שנים רבות שניהלתי וצרכתי שירותים ממרכזי פיתוח ברחבי העולם, אני רואה את הפתרון המתגבש כפתרון הטומן בתוכו יתרונות רבים, הן לחברות שחושבות לפתוח צוותים חדשים במדינות מזרח אירופה, והן לחברות שכבר מעסיקות צוותים תחת חברות OS , משלמות עלויות תקורה ורווח גבוהות, ובמיוחד אלה מהן שמתכננות להגדיל את הצוותים, בתקופה הקרובה או בתקופה של אחרי הקורונה, זה הזמן לבצע שינויים, כל עוד הלקוחות של כולנו עדיין נמצאים בהאטה מסוימת בגין המגפה המשתוללת, כדי להיות מוכנים ליום שאחרי שיגיע במהרה. 


*יובל קארפ. מנכ״ל. מומחה בהקמה וניהול של ארגונים טכנולוגיים מקומיים ובינלאומיים.

צרו קשר עם יובל

דילוג לתוכן