המהפכה

מאת: אבי אלבאום*

1969

ברק אובמה נבחר לנשיא ארצות הברית בשנת 2008 אולם תהליך הבחירה החל בשנת 1968 – השנה בה החלה המהפכה בה אנו חיים כיום.

ב 1968 נרצח מרטין לותר קינג. וכשמדברים על הציר החברתי של המהפכה אפשר לראות קשר ישיר בין מרטין לותר קינג ואף קודם לכן, רוזה פארקס למשל, לבין נלסון מנדלה כנשיא דרום אפריקה וברק אובמה כנשיא ארצות הברית. הקווים הם לא ליניאריים אבל אין ספק שללא המאבקים של רוזה פארקס, מרטין לותר קינג ואחרים – ברק אובמה לא היה נבחר לנשיא ארצות הברית 40 שנה אחר כך.

ב 1968 הוצתה אש המהפכה החברתית, ב 1969 התחילה המהפכה הטכנולוגית.

אז מה קרה ב 1969?

  • ההופעה האחרונה של הביטלס
  • האלבום הראשון של לד-זפלין
  • פסטיבל וודסטוק
  • סיום מלחמת וייטנאם
  • יאסר ערפאת נבחר לראש אש"ף
  • גולדה מאיר נבחרה לראשות ממשלת ישראל
  • טיסת הבכורה של בואינג 747
  • טיסת הבכורה של הקונקורד
  • נחיתה מאוישת על הירח וחזרה מוצלחת לכדור הארץ
  • הקמת רשת "ארפא-נט"

הגלגל הומצא לפני 5000 שנה ואולי יותר – בין הגלגל לכלי הטייס הראשון (כדור פורח) עברו כ 4500 שנים ויותר, מהכדור הפורח למטוס עברו 40 שנים ומהמטוס של האחים רייט למטוס סילון עברו 25 שנים, בין מטס הסילון לנחיתת האדם על הירח עברו פחות מ 30 שנים. אנו רואים עליה חדה בקצב ההתרחשויות, עלייה שדורשת כושר הסתגלות והתאמה עליהם דיברנו במאמר הראשון.

השינויים החברתיים מתרחשים במקביל לשינויים הטכנולוגיים. אופן הניהול העסקי משתנה חדשות לבקרים – מחברות בעלות "בוס" והיררכיה ברורה אנו עוברים למודלים של שיתוף, של פתיחות ושקיפות. גמישות תעסוקתית, לגיטימציה למעבר בין מקומות עבודה כל מספר שנים ושאיפה לאיזון בין "חיים" ל"עבודה". השינויים הטכנולוגים גם מכתיבים שינויי תעסוקה – מקצועות נעלמים ובמקומם פורחים מקצועות חדשים ואנשים לפעמים מחליפים מקצוע פעם ופעמיים במהלך תקופת התעסוקה.

שינוי חברתי נוסף מושפע מעליה בתוחלת החיים. עולם שלם של "גיל שלישי" התפתח בעשורים האחרונים והוא איננו יציב – הוא דינמי ומשתנה ולא נמצא בנקודת שיווי משקל.

אנו צריכים להשכיל ולראות גם במהפכה החברתית עולם של הזדמנויות וסכנות ולנתח אותה ביחס לעולם העסקי בו אנו פועלים. לנתח, להבין ולעשות את הנדרש על מנת להימנע מסכנות ולנצל הזדמנויות.

המהפכה הטכנולוגית

במאמר הקודם טענתי כי ב 1969 התחילה המהפכה הטכנולוגית. בין שאר הדברים שהתרחשו באותה שנה מופלאה מניתי את הנקודות הבאות:

•           טיסת הבכורה של בואינג 747

•           טיסת הבכורה של מטוס הקונקורד

•           נחיתה מאוישת על הירח וחזרה מוצלחת לכדור הארץ

•           הקמת רשת "ארפא-נט"

האחים רייט ביצעו את טיסתם המאוישת הראשונה ב 1903. 66 שנים מאוחר יותר, פסע ניל ארמסטרונג על הירח. אני חושב שאין משהו שיכול להדגים טוב יותר את קצב ההתפתחות הטכנולוגית בעולם "הישן", עולם של מכונות כבדות ותעשיה עתירת ידיים עובדות.

"ארפא" הידועה יותר היום בשם DARPA (ראשי תיבות באנגלית: Defense Advanced Research Projects Agency) היא סוכנות ממשלתית תחת אחריות מחלקת ההגנה של ארצות הברית העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים לשימושים צבאיים ואזרחיים. בשנת 1969 לימדו בארפא מחשבים לדבר זה עם זה – "ארפאנט" – האבא והאימא של רשת האינטרנט – המנוע שמוביל את מהפיכת המידע.

העובדה שילד בן שמונה מדבר על מכניקת הקוונטים היא מדד לעומקה של מהפיכת המידע. הילד חיפש אחר חתולים בגוגל. ראה גם "החתול של שרדינגר" לחץ ומשם הדרך קצרה – הניסוי של שרדינגר שבא להוכיח שחתול יכול להיות חי ומת בו זמנית…..לא זה העניין, העניין הוא סימן קטן, "לינק", שפותח עולם ידע ועוד עולם ידע ועוד ועוד.

כמנהלים אנו צריכים להבין שהידע זמין לכולם. ישנו מעט מאוד ידע ייחודי אבל ישנה התמקצעות. אנחנו צריכים לטפח אנשים ששולטים שליטה מלאה בעולם הידע המקצועי שלהם והדרך היא לא פשוטה כי הידע הולך ומצטבר. למעשה, כמות הידע הצבורה בעולם מכפילה את עצמה כל כמה שנים בודדות.

אחת הבעיות הגדולות שמציבה לפנינו מהפכת הידע היא רלוונטיות ארוכת טווח. העולם כאמור משתנה במהירות ומקשה מאוד על תכנון ארוך טווח. תכנון קצר מועד הוא "תכנון אגואיסטי" כי הוא מסתכל על העולם כמותית בלבד ויוצר עולם שבו עץ כרות שווה יותר מעץ נטוע. האתגר שלנו הוא ליצור מערכות, חברות ומפעלים שיודעים לרוץ למרחקים ארוכים תוך תכנון נכון של המשאבים.

משחקי הצוות

בעולם הידע בו אנו חיים ישנה חשיבות רבה למשחק הקבוצתי – צוותי חשיבה, שולחנות עגולים, חוכמת ההמונים ועוד מושגים רבים הקשורים לעובדה שמהפכת המידע הביאה לנו גם את חוק הזנב הארוך, חוק כלכלי הניתן להשלכה חברתית שאומר שרוב הידע מרוכז במנות קטנות אצל הרבה אנשים.

כוכבים זוהרים בשמיים, הם משחקים בסרטים ובתאטרון, הם קפטנים של קבוצות ספורט, הם רוק-סטאר והם גם מומחי על בתחומי ידע שונים אבל הם הבודדים. על מנת להצליח אנו צריכים להתבסס על משחק צוות ולחלוק בהצלחה ובכישלון כקבוצה ולא כבודדים.

מעולם המוזיקה, הדוגמא הטובה היא תזמורת ג'אז. הרכב קלאסי של מתופף, קלידן, בסיסט גיטריסט ונשפן יופיע על הבמה במשך כשעה או יותר. שניים מהכלים הם כלי קצב – התופים וגיטרת הבס. התופים תמיד יהיו מאחור, הבס בצד וגם הקלידים בדרך כלל אינם בחזית. יחד עם זאת לכל כלי יינתן זמן לקטע סולו, זמן שבו הנגן יוכיח את כשרונו ויכולתו גם אם תפקידו בשוטף הוא ליווי.

דוגמא נוספת, חשובה מאוד לנושא עבודת הצוות, לקוחה מעולם הספורט, כדורסל מקצועני (NBA). בראשית ימי הליגה, הרחק במעמקי המאה הקודמת, לכל קבוצה היה כוכב – זה שקולע הכי הרבה סלים לרשת. וכשהחל הסחר בשחקנים היה קל לקבוע את מחירו של הקלע – ממוצע קליעות למשחק. אבל הוא לא לבד, ישנם חמישה שחקנים פעילים על המגרש בכל קבוצה. ישנו הרכז וישנם הפורוורדים והסנטר. לצורך הערכת השחקנים שאינם הקלעים המציאו את המושג "אסיסט" מלשון אסיסטנס – עזרה. אסיסט היא המסירה שלפני הקליעה לסל. כלומר השחקנים מקבלים ניקוד גם על ראיית משחק, הבנה וחתירה לניצחון כקבוצה ולא לניקוד אישי גבוה.

על מנת להצליח אנו זקוקים למשחק צוות. לדעת לתת לכל אחד את מקומו אבל גם להאיר אותו באור הזרקורים כאשר הוא לא נמצא בקדמת הבמה. אנו צריכים להעריך נכון את עבודת הצוות כולו ולא רק את הכוכבים ואנו צריכים לתת דוגמא אישית כמנהלים.

יתרונות עבודת הצוות לעובדים ולארגון: הפריה הדדית, תפוקה טובה ויעילה – הרגשה טובה. החלפת ידע שמביאה לפיתוח ידע, קיצור זמני תגובה, ביסוס הרגלים אחידים, חוסר תלות בעובד בודד ושרידות ארוכת טווח.


*כותב המאמר: אבי אלבאום מוסמך במנהל עסקים ומוסמך בפילוסופיה 
כותב ומצלם בשעות הפנאי

דילוג לתוכן